החווה יכולה לשמש כמרכז לטיולי ג'יפים, טיולי אופניי הרים, טיולים רגליים או טיולי סוסים |
רמת נגב אתרים ומסלולי טיול |
|||
החלמוניות ברכס בוקר- חודש אוקטובר מצפור טלי ופארק קק"ל ע"ש גולדה מאיר אזור משאבי שדה העיר האבודה טיולי ג'יפים טיולי ג'יפיםמסלול טיול באזור רמת הנגב, מכתש רמון ובקעת צין טיולי ג'יפים באזורי בקעת צין מכתש רמון. יציאה ממצפה רמון או שדה בוקר. פרטים נוספים: 8813112-052 בין המכתשים - המכתש הקטן והגדול
מסלול המשלב נסיעה ברכה ועצירות בפינות חמד מירוחם ועד למכתש קטן. היציאה המזרחית מירוחם תוביל אתכם לפתחו של המכתש הגדול שם ניתן לפנות צפונה בדרך עפר טובה להר אבנון - מצפור יפיפה המאפשר תצפית לכל אורכו של המכתש הגדול. חוזרים לכביש ויורדים למכתש. מיד אחרי הפניה למעלה אברהם, באבן ק"מ מספר ,10 מחנים את הרכב וניגשים לגבעה הקרובה לכביש מצדו הדרומי. הורידו עניים לרצפה ותגלו כי אתם עומדים על ריף אלמוגים קדום (לא לקחת! שמורת טבע!). ממשיכים לעצי האיקליפטוס. מקום למנוחה, ארוחה ואיסוף חול צבעוני בבקבוקים למזכרת. משם דרך ציר מעלה העקרבים למצפור מכתש קטן- יוצאים ממכתש גדול פונים צפונה לכיוון צומת רותם ומיד אחרי גשר הרכבת הגדול ישנה פניה למעלה העקרבים. זהו כביש סלול לכל אורכו עד לערבה. הגיעו לתחילת הירידות ועקבו אחרי השילוט למצפה המכתש הקטן. בכניסה לבסיס פנו לדרך עפר המקיפה את הבסיס ממערב וחנו מאחרי הבסיס. משם הליכה קצרה של כ- 100 מטר תוביל אתכם לתצפית היפה בישראל מעל המכתש הקטן היפה מסוגו בעולם. מומלץ בחום להגיע בשעת שקיעה...(אפשר גם עם בקבוק יין ובלי ילדים). החלמוניות ברכס בוקר- חודש אוקטובר
החלמוניות (פרח נדיר ויפיפה) פורחות באתרים מבודדים ובריכוזים קטנים. החלמונית היא פרח צהוב עם תפרחת גדולה היוצאת מהאדמה מבצל קטנטן ללא גבעול ועלים. המסלול: היציאה למסלול מחוות הבודדים של נחל בוקר. הכניסה לחווה מכביש מספר 40 כ- 10 ק"מ דרומית לצומת טללים (יש שילוט). לא להחמיץ יין טוב בבית היין מתוצרת מקומית. מחנים את הרכב ליד החווה, חוצים את הבקעה לכיוון חורבת אצבוע (כיוון כללי צפון) עולים לחורבה וממנה ממשיכים לשיא הרכס (אוכף יפה) ממנו יורדים כ- 20 מטר במורד לכיוון צפון מערב ומגיעים למשטח סלע מרשים בתחתית המשטח רצועת חלמוניות הנמשכת כ- 30 מטר לכיוון צפון. משך ההליכה מהחווה כ- 30 דקות. אתר חלמוניות נוסף יש ברכס חלוקים בסמוך לפארק ירוחם יש שילוט ושביל מסומן. גם שם כחצי שעה הליכה רגלית.
פרטים נוספים: בית-ספר שדה שדה-בוקר 08-6532016 מצפור טלי ופארק קק"ל ע"ש גולדה מאיר אזור משאבי שדה
המסלול מתחיל בחניה של פארק גולדה בכביש 222 מול אנדרטת ביר עסלוג. מחנים את הרכב ומתחילים בהליכה קצרה מערבה בתוך הפארק לאורך האגם והדשא בסוף הדשא ממשיכים מערבה עד לכביש ושם מתעקלים עם הכביש צפונה ועולים בדרך עפר ע"פ השלט למצפור טלי (ע"ש טלי קסטנבאום ז"ל). מהמצפור נוף יפיפה של הפארק עצמו ושל אגן משאבים הכולל אתרי תיירות כמו המרחצאות אחוזת בריאות נווה מדבר , מאהל בדואי תיירותי "ספינת המדבר" והישובים טללים, משאבי שדה ומבנה המועצה האזורית. מהמצפור יורדים במדרגות עץ בחזרה לפארק , אנחנו ממליצים לחזור מצדו הצפוני והמזרחי של האגם וליהנות משפע של עצים חדשים שהקק"ל מנסה לאקלם במדבר. העיר האבודההשם המסתורי "העיר האבודה" ניתן לאתר הקדום על ידי החופר, והחוקר יהודה נבו – איש מדרשת שדה בוקר. מדובר באתר גדול ומרתק במיוחד מן התקופה הביזנטית המאוחרת, והתקופה המוסלמית הקדומה בארץ ישראל (מאות שישית- שביעית לספירה). האתר חבוי מעבר לגבעה נמוכה, בסמוך לכביש מספר – 40, כ- 300 מטרים מצפון לצומת חלוקים. מדובר ביישוב קדום המשתרע על שטח נרחב, ועל פני כמה וכמה ערוצים מדבריים המעובדים בטרסות חקלאיות. זהו אתר גדול, המכיל עשרות מבני אבן, ושרידי התיישבות אנושית מרשימים.
תחילת המסלול במגרש חניה הסמוך לשלט חום עליו כתוב – מצפור חגי (כ- 300 מטרים מצפון מערב לצומת חלוקים על הכביש המוביל למשאבי שדה). כאן נחנה את הרכב, ונצא אל מצפור חגי המתנשא מעל לכביש. חגי אבריאל, איש שדה בוקר, ואחד ממקימי משאבי שדה, הנו דמות מפתח בסיפור הקמת קיבוץ שדה בוקר.ממצפור חגי נשקיף אל שדה צין, אל שדה בוקר, ואל רמת עבדת וחוד עקב הנשקפים מדרום מזרח. מהמצפור נצא בשביל מסומן ירוק, שיובילנו אל הערוץ שמדרום, בינות לטרסות חקלאיות, ובין מבני אבן רבים של אתרי ה"עיר האבודה". השביל הירוק עובר דרך קבוצות מבנים, לאורך הערוצים ביניהם משתרעים שרידי היישוב, כשפנינו במגמה דרומה. ליד מבנה אבן הסמוך לשביל, נסטה שמאלה (מזרחה) מהלך כ- 50 מטרים, אל עבר מחשופי סלע גיר, עליהם שפע ציורי סלע, וכתב ערבי קדום. ממחקר הכתובות שנמצאו באתר (ותורגמו על ידי הפרופסור משה שרון) נראה כי לפנינו אתר מיוחד של חברת נוודים, החיה בשולי החברה הנוצרית בתקופה הביזנטית. מדובר בפאגאנים, שעברו בשלום את תהליך ההתנצרות בנגב (במאות הרביעית עד שישית לספירה), ועם הכיבוש הערבי, אימצו במאה השביעית את דת האסלאם. רבות מן הכתובות הנן פעולות אופי דתי פולחני, ועוסקות בבקשת סליחה ומחילה מאללה. מגוון השמות מצביע על אוכלוסייה ממקור שמי ערבי. באתר נמצאו מאות כתובות וציורי סלע. נמשיך חזרה אל השביל, ועמו דרומה (השביל מסומן היטב) אל עבר מבנה גדול נוסף – זהו מסגד פתוח גדול, בו ניתן לזהות עדיין את קיר ה"קיבלה", ובו המחרב (גומחת התפילה המוסלמית, הפונה למכה). מן המסגד ממשיך השביל דרומה אל חניון הרועה, שם התקינה קק"ל עבורנו מתקני נופש פעיל, צל עצים רב, ושולחנות פיקניק. |
|||